בכל ארגון יש עבודה שחוזרת על עצמה כל יום, אוכלת שעות, ולא באמת דורשת בן אדם.

אנחנו בונים את המערכת שתעשה אותה במקומכם.

מערכות AI שמייעלות תהליכים שלמים בארגון: פחות עבודה ידנית, פחות תלות בכוח אדם, ואותו צוות מספיק להרבה יותר.

השאלון לוקח בערך 10 דקות, 12 שאלות, מסך אחד בכל פעם, ופרטי קשר רק במסך האחרון. הוא מתאים לכל גודל ארגון. ההבדל הוא מה קורה אחריו: בארגון גדול אנחנו מגיעים לפגישה גם עם מסמך האבטחה והמשפטי, כי ממילא תבקשו אותו. מי שמעדיף לדלג ולדבר, היומן פתוח.

מותגים שכבר עובדים עם יאיא. את התפעול הפנימי אנחנו מתחילים לבנות עכשיו.

  • Intel
  • חברת החשמל
  • קרפור
  • Sharp
  • Isrotel
  • StarKist
  • מגה ספורט
  • Moses
  • דקה 90
  • Mitos Sport
  • Effectivate
  • Style
  • A Spirit
  • Rise Up

אתם סוכנות סושיאל. מה אתם מבינים בבניית מערכות?

עד היום היינו אחראים אצלכם על ההכנסה. עכשיו אנחנו נכנסים לתפעול.

מה זה עושה אצלכם בפועל

שלושה תהליכים שאתם מכירים, לפני ואחרי

אם אחד מהם נשמע מוכר מדי, כנראה שכבר מצאנו במה מתחילים.

הצעת מחיר

היוםהפנייה נכנסת בוואטסאפ, מישהו מקליד לאקסל, פותח את המחירון, בודק אם ללקוח הזה יש תנאים מיוחדים, מייצר PDF ושולח. אחר כך רודף שבוע כדי לדעת אם בכלל פתחו. בין 15 ל-45 דקות על הצעה אחת, ובימים עמוסים היא יוצאת רק מחר.אחריההצעה נבנית לפי המחירון ותנאי הלקוח ברגע שהפנייה נכנסת, איש המכירות מאשר בלחיצה, והמעקב חוזר לבד אחרי יומיים.מה רץ בסוףסוכן קליטה, מנוע הצעות מחובר למחירון, ומעקב שרץ עד שעונים.

הדוח החודשי

היוםבשלישי לחודש מישהו פותח ארבעה מקורות, מוריד אקספורט, מדביק לגיליון, מתקן ידנית את שתי השורות שתמיד נשברות, ומכין גרסה להנהלה וגרסה למנכ״ל. יום עבודה, לפעמים יומיים. כשהוא בחופש הדוח מאחר.אחריהנתונים נמשכים בכל בוקר מכל המקורות, החריגים מסומנים מראש, והדוח מוכן לפני שמישהו הגיע למשרד. מי שרוצה לשאול שאלה על מספר שואל בעברית ומקבל תשובה עם המקור שלה.מה רץ בסוףמשיכת נתונים יומית, סימון חריגים, ודוח שמחכה מוכן בבוקר.

הידע שיושב בראש של אחד

היוםהמחירון האמיתי, המפרט של הלקוח הגדול, מי מאשר חריגה ולמה בפעם הקודמת עשינו אחרת. הכל יושב אצל אדם אחד. הוא יוצא לשלושה שבועות מילואים והצוות מתחיל לשאול אותו בוואטסאפ בשעות מוזרות.אחריעוזר פנימי שקרא את הנהלים, המחירונים, המפרטים והתכתובות הישנות. עונה בעברית, מצטט מאיפה לקח, ואומר במפורש כשאין לו תשובה. עובד חדש מקבל אותו ביום הראשון.מה רץ בסוףעוזר פנימי מחובר למקורות הידע שלכם, עם מקור מצוטט בכל תשובה.

מה שקרה בשנה האחרונה

קניתם רישיונות. לא שיניתם תהליך.

ביוני 2025, 28% מהעסקים בישראל השתמשו ב-AI. במרץ 2026 זה כבר 39%, לפי סקר מגמות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. התזוזה אמיתית, והיא נעצרת מוקדם: קונים מנוי, מחלקים לצוות, שולחים מייל שמבקש מכולם להשתמש. התהליך עצמו נשאר כמו שהיה. אותה בקשה נכנסת בוואטסאפ, אותו אדם מקליד אותה לאקסל, אותו דוח נבנה מחדש בשלישי לחודש. AI שיושב מעל תהליך שבור מייצר מיילים מנוסחים יפה יותר ואת אותה כמות עבודה.
ואם כבר קניתם רישיונות, הם לא הולכים לפח. ברוב המקרים המערכת שאנחנו בונים רצה מעל מה שכבר יש לכם ומשתמשת ברישיונות שאתם משלמים עליהם ממילא. אנחנו לא מוכרים לכם רישיון נוסף.

21% בלבדמהארגונים עיצבו מחדש תהליך עבודה בעקבות AI. כל השאר הדביקו אותו מעל מה שכבר היה.
McKinsey · State of AI 2025

מה נשאר אצלכם בסוף

כל דבר ברשימה הזאת כבר עובד אצל מישהו

הכלל פשוט. תהליך שחוזר על עצמו ויש לו כללים, אפשר לבנות לו מערכת. תהליך שנקבע כל פעם מחדש לפי תחושת בטן, קודם צריך להסכים מה הכללים שלו. אם אתם לא בטוחים לאיזה צד התהליך שלכם נופל, בשביל זה יש שאלון.

סוכן שקולט הזמנות ופניות

קורא מה שנכנס בוואטסאפ, במייל ובטפסים, שולף את מה שצריך ומכניס למערכת. ההקלדה הופכת לאישור בלחיצה.

מנוע הצעות מחיר

בונה את ההצעה מהמחירון ומתנאי הלקוח, שולח אותה, ורודף במקומכם עד שעונים.

עוזר פנימי שמכיר את הארגון

מכיר את הנהלים, המחירונים, המפרטים והתשובות הישנות. עונה בעברית, מראה מאיפה לקח, ואומר כשאין לו.

דוחות שנבנים לבד

בכל בוקר, מכל המקורות, בפורמט שאתם כבר עובדים איתו. בלי הדבקות ובלי שורות שנשברות.

מסלול לידים

מסנן, מתעדף ומחזיר תשובה ראשונה תוך דקות, גם ב-23:00 וגם בשבת. איש המכירות מקבל רק את מי ששווה שיחה.

מסך עבודה שנבנה בשבילכם

כשאין מוצר מדף שמתאים לאיך שאתם עובדים, בונים אפליקציה או מסך שעושה בדיוק את התהליך שלכם.

את העבודה שאף אחד לא רוצה לעשות, המכונה תעשה

ההקלדה, ההעתקה, החיפוש אחרי קובץ שכבר קיים, והמעקב אחרי מי עוד לא ענה. את זה המערכת לוקחת. מה שנשאר לאנשים זה השיחה עם הלקוח, ההחלטה החריגה וכל מקום שדורש שיקול דעת. ההתנגדות שמנהלים מדמיינים בצוות היא כמעט תמיד חוסר הדרכה, ולכן אחרי שהמערכת עולה אנחנו יושבים עם האנשים שעובדים בה ומלמדים אותם לעבוד איתה.

שני חדרים שונים לגמרי

אותה מערכת, שתי שיחות אחרות

הקוד, החיבורים והתיעוד עוברים אליכם בכל גודל ארגון. זה לא סעיף שקונים בנפרד. מה שמשתנה בין שני החדרים הוא מי צריך לראות מה, ומתי.

מי שרוצה שמשהו יתחיל לרוץ (בדרך כלל 15 עד 80 עובדים)

מנכ״ל או מנהל תפעול שרוצה שמשהו ירוץ. איש קשר אחד אצלנו מהפגישה הראשונה ועד אחרי שהמערכת בשימוש יומיומי. עובדים מול מי שמתחזק לכם את המערכות היום, בלי להחליף אף אחד.מתחילים בשאלון, בערך 10 דקות

מי שצריך גם להראות פנימה למי שייך מה (ארגונים מ-80 עובדים, או כל ארגון עם משפטית, אבטחת מידע או רגולציה בענף)

מנהל שצריך להראות פנימה למי שייך מה. הרשאות בגישה מינימלית לכל מערכת שנוגעים בה, ומישהו אצלכם מאשר לפני כל פעולה שיש לה משמעות מול לקוח או מול כסף. מגיעים עם חומר מסודר שאפשר להעביר למשפטית ול-IT: מה נשמר, איפה, מי ניגש ומה מתועד. אם יש אצלכם דרישות רגולציה ספציפיות, עובדים לפיהן. הפגישה עצמה היא 45 דקות, בזום או אצלכם במשרד.שאלון או ישר פגישה, ואנחנו מביאים את החומר למשפטית ול-IT

איך זה עובד

אין כאן לוח זמנים גנרי, כי הוא משתנה מתהליך לתהליך. מה שלא משתנה זה הסדר.

  1. פגישת אפיון

    יושבים על התהליך עצמו ומבינים איך הוא באמת עובד היום, לא איך הוא אמור לעבוד.
  2. הגשת אפיון לאישור

    מה בדיוק ייבנה, מה נשאר ידני ואיפה עובר הגבול. אתם מאשרים לפני שנכתבת שורת קוד.
  3. בניית MVP

    בונים את הגרסה הראשונה שעושה את העבודה, ולא מצגת שמסבירה מה היא תעשה.
  4. מעבר פנימי בארגון

    יושבים עם העובדים והמנהלים שיעבדו עם זה בפועל ומעבירים להם את המערכת ביד.
  5. שימוש ותיקונים תוך כדי

    מהרגע שזה בידיים שלכם, מתקנים לפי מה שקורה באמת. בלי דיבורים באוויר.

השאלה שתישאל בפגישה

בונים מאפס. מתחברים למה שכבר יש.

את המערכת אנחנו בונים מההתחלה, בדיוק לתהליך שלכם ולא כתבנית שמישהו יתאים בדוחק.

לחיבור למערכת שכבר רצה אצלכם צריך דבר אחד: API. אם יש לה API, החיבור פשוט. אם אין לה, אנחנו בונים את הפתרון בעצמנו ולא תולים את הפרויקט בספק שלישי. על עברית אנחנו לא מעמידים פנים: טקסט דיגיטלי עובד טוב, בסריקות אנחנו מודדים בעצמנו בין 92% ל-96% דיוק, ולכן בכל מקום שטעות בו מגיעה ללקוח או לספרים המערכת עוצרת ומחכה שבן אדם יאשר.

המידע שלכם כבר יוצא החוצה. פשוט בלי שאתם רואים.

57% מהעובדים בישראל משתמשים ב-AI לפחות פעם בשבוע, ו-75% מהם עושים את זה בגרסה חינמית מחשבון פרטי. כך עולה מסקר משותף של חטיבת המחקר בבנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2026. כלומר יש AI בארגון שלכם כבר עכשיו. הוא מנותק מכל מערכת, אף אחד לא יודע איזה קובץ הודבק לתוכו בחמישי בערב, ואין לו אחראי. מערכת מנוהלת היא פחות חשיפה מהמצב הזה.

גישה מינימלית

המערכת מקבלת גישה בדיוק למה שהתהליך דורש, ולשום מקום אחר בארגון.

בן אדם מאשר לפני שזה יוצא

בכל נקודה שנוגעת בלקוח, במלאי או בכסף, מישהו אצלכם לוחץ אישור. המערכת מחכה לו.

יש למי להתקשר, ואתם יודעים איך קוראים לו

אדם אחד אצלנו שהמערכת שלכם רשומה עליו, מהפגישה הראשונה והלאה. גם בחודש השמיני, גם כשתרצו את התהליך השני. ואם תרצו להמשיך בלעדינו, הקוד והתיעוד כבר אצלכם.

שאלות שנשאלות בפגישה, רק מראש

שאלה שלא ענינו עליה כאן? כתבו לנו בוואטסאפ, או השאירו אותה בשאלון ונגיע אליה בפגישה כשאנחנו כבר מוכנים.

איפה יושב המידע שלנו ומי רואה אותו?
ברוב המקרים המידע נשאר במערכות שלכם והמערכת ניגשת אליו לפי הרשאה מוגדרת. איפה שצריך אחסון נפרד, מחליטים עליו יחד עם ה-IT שלכם לפני שכותבים שורת קוד, וזה נכנס למסמך שאפשר להעביר למשפטית. מי רואה מה נקבע לפי תפקיד.
מה קורה כשה-AI טועה?
הוא יטעה. השאלה היא איפה. בכל נקודה שבה טעות מגיעה ללקוח, למלאי או לספרים, המערכת עוצרת ומחכה לאישור של בן אדם. איפה שטעות רק מייצרת עוד עבודה, היא ממשיכה ומסמנת. את החלוקה הזאת קובעים איתכם לפני הבנייה, ומעדכנים אותה אחרי חודש של ריצה אמיתית.
של מי הקוד והמערכת בסוף?
שלכם. הקוד, החיבורים והתיעוד עוברים אליכם, ואם תרצו להמשיך עם מישהו אחר תוכלו. אנחנו לא מחזיקים מפתחות שיושבים רק אצלנו.
איך נדע שזה עבד?
בשבוע הראשון מודדים את התהליך כמו שהוא היום: כמה זמן לוקח, כמה אנשים נוגעים, כמה טעויות חוזרות. אותם שלושה מספרים נמדדים שוב חודש אחרי שהמערכת בשימוש. אם הם לא זזו, יש לנו בעיה משותפת ומטפלים בה.
צריך שיהיה לנו מישהו טכני בצוות?
לא. צריך אדם אחד אצלכם שמכיר את התהליך לעומק וזמין לשאלות, בדרך כלל מנהל התפעול או מי שעושה את העבודה בפועל. אם יש לכם ספק IT חיצוני או מטמיע מערכות, אנחנו עובדים מולו ישירות ולא דרככם.
העובדים יצטרכו לשנות את כל שיטת העבודה?
המטרה ההפוכה. המערכת נכנסת לתוך המסכים והכלים שהם כבר פותחים בבוקר, וברוב המקרים מה שמשתנה זה שפעולה שהייתה הקלדה הופכת לאישור. אחרי שהמערכת עולה אנחנו יושבים איתם ומלמדים אותם עליה.
מה קורה חצי שנה אחרי שזה עלה לאוויר?
פרויקטים כאלה מתים בדרך כלל בחודש השישי, והסיבה כמעט אף פעם לא טכנולוגית. פשוט אף אחד לא נשאר אחראי. השלב הרביעי בתהליך שלנו הוא בדיוק זה, והוא נסגר לפני שמתחילים לבנות: אדם אחראי בשם, מספר שנבדק, ותשובה לשאלה מה עושים כשזה נופל.

AI זה יאיא

12 שאלות עכשיו, פגישה אחת פחות אחר כך

10 דקות אצלכם. אצלנו זה שעה של עבודה לפני שנכנסים לחדר.

12 שאלות, שאלה אחת בכל מסך, ואפשר לעצור באמצע ולחזור מאותו מקום. פרטי קשר רק במסך האחרון, אחרי שכבר הבנתם אם זה בכלל רלוונטי לכם. אין שאלת תקציב ואין שאלות כלליות. מי שמעדיף לדלג ולדבר, היומן פתוח כאן למטה.

  • האדם שינהל אצלכם את הפרויקט קורא אותן בעצמו, ואז מכין את הפגישה.
  • התהליך שסימנתם מצויר מהכניסה ועד הסוף, ושתי דרכים לבנות אותו.
  • פותחים במקום שבו זה נתקע אצלכם, וממשיכים משם.